הרבנית חנה טאו ע"ה

'הרבנית חנה שנפטרה בי' בניסן, יום פטירתה של
מרים הנביאה, היתה כמותה - מלמדת תורה לנשות ישראל'

במילים אלו נפתח יום העיון, לזכרה של הרבנית חנה טאו, בחלוף שנתיים לפטירתה לאחר מחלה קשה. יום העיון התקיים ביום רביעי ב' בניסן, באולם 'כלי המקדש' ברובע היהודי בירושלים, ונכחו בו קרוב לארבע  מאות נשים.

'מדרשת הרובע', בה לימדה הרבנית חנה במשך שנים, היא שיזמה וארגנה את יום העיון במטרה להעלות בו את זכרה באמצעות סיפורים מחייה המשולבים בתורה שלימדה, בבחינת - גדול שימושה מתוך לימודה. בין הנשים הדוברות בלטו תלמידותיה הקרובות של הרבנית - הרבניות עידית איצקוביץ', אחינועם ברקו ושרה אליאסף. את יום העיון פתחה הרבנית דנה סליי, ראש מדרשת הרובע, אשר הסבירה מדוע הוחלט לשלב במסגרת יום העיון, סיפורים לזכרה של הרבנית, ביחד עם דברי תורתה. היא הזכירה כי הרבנית חנה עצמה כשנתבקשה לספר סיפורים על רבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, תמיד עשתה זאת תוך כדי לימוד דברי תורתו. היא הדריכה והאמינה שסיפורים על גדולי ישראל מעוררים רגשי קודש באדם. לפיכך נבחר דגם זה, כדגם נאות לציון זכרה.

הרבנית עידית איצקוביץ' ציינה כי הדיבור של הרבנית חנה היה מדויק ביותר, והכיל בתוכו משמעויות עמוקות, כך שכל משפט שלה ניתן ללמוד במשך שעות ארוכות. בדבריה בחרה הרבנית איצקוביץ' להתמקד במשפטים ייחודיים לרבנית חנה שעסקו בנושא אמונת האחדות, דוגמת - 'האומה שנוצרה להודיע שיש מקור אחד לעולם, האומה הזו תכונת האחדות נמצאת בכל הווייתה'. לדבריה, הרבנית חנה הייתה מיוחדת בכך שההתנהגות המעשית שלה בפרטי החיים בבית, נבעה מתוך התפיסות העליונות. ההדרכה שלה לתלמידותיה, ולשומעות לקחה בענייני השלום הפרטי שלהן בבית נבעה מתפיסת אחדות המציאות, אחדות ה' ואחדות האומה. להמחשת הדברים, ספרה הרבנית איצקוביץ', בין השאר, מעשה באשה שניגשה לדבר עם הרבנית חנה בעת חתונתו של בנה, כאשר הרבנית הייתה עסוקה בקבלת ברכות 'מזל טוב' מהמון אדם. כיוון שהרבנית חנה לא יכלה לשמוע את כל דבריה של אותה אשה, היא החזיקה את ידה בחום, ולא הניחה אותה עד אשר התפנתה להקשיב לה, כאילו מבקשת לרמוז לה שהיא אתה, למרות שזמנית איננה יכולה להתפנות בשבילה.

הרבנית אחינעם ברקו, ציינה כי הרבנית חנה הייתה מיוחדת בכך שהדריכה נשים רבות בהכנה לחיי משפחה ולהורות, ועשתה זאת תוך שימת דגש על 'עין טובה'. אף היא ציינה כי הרבנית חנה פתחה דרך קבע את ההדרכה שלה בהתייחסות לאמיתות עליונות, ובחידוד הזכות הגדולה שיש לנו לחיות בדור המיוחד הזה.
הרבנית ברקו הדגישה, שהאמירה הזו, לא טשטשה את ההבחנה שלה בדבר הקשיים והתסבוכות שיש בדור הזה, אך היא ראתה בקשיים אלו חלק מגדלותו של הדור. היא ספרה כי הרבנית חנה קנתה לילדיה פנקסים בהם יוכלו לרשום מחשבות טובות, מתוך רצון לגדל את הנטייה שלהם לטוב. כך, כאשר נשאלה מהי ההדרכה הרצויה לקראת לידה, הנחתה להגיד לתינוק מיד עם צאתו - 'ברוך הבא לעולם הנפלא שלנו'. נאמנה לדרכה זו, נזהרה הרבנית חנה בדיבורה, והעדיפה להגיד על דבר שלילי ש'הוא לא כל כך טוב', במקום לשלול אותו מפורשות. כאשר דברה הרבנית חנה על השואה, אותה עברה, היא ציינה שהדור שלנו נושא על גביו את הצרות של הדורות הקודמים, ולכן דווקא הוא צריך להתמלא בהרבה שמחה.

הרבנית דנה סליי סיימה את דבריה בדברים שנהגה הרבנית חנה להזכיר בשם הרב משה סולובייצייק, ואשר כה התאימו גם לה, שכאשר שאלו לשלומו היה עונה 'כנסת ישראל זקוקה להרבה ישועה'.

(מתוך מאמר של שפרה מישלוב באתר 'חברים מקשיבים')