הרב אלי ודינה הורוביץ הי"ד

ביום שישי בערב, ד' באדר ב' תשס'ג (07.03.2003), הסתננה לקריית ארבע חוליית מחבלים. הם פתחו בירי ופצעו אישה. אחר כך פרצו לבית משפחת הורביץ בזמן סעודת ליל השבת, רדפו אחרי בני הזוג בין החדרים ורצחו ביריות את הרב אלי ואת רעייתו דינה, כשהם עומדים מחובקים. המחבלים המשיכו לירות, ואחד מהם אף פוצץ חגורת נפץ בטרם חוסלו במטבח הבית בידי כיתת הכוננות שחשה למקום (שחבריה היו תלמידי הרב אלי).

הרב אלי, בן משה, נולד בכפר הרוא'ה, שם כיהן אביו כרב בישיבת בני עקיבא, בכ'ט באב תשי'א (31.08.1951). בהיותו בן חודשים ספורים, עקר אלי עם משפחתו לארצות הברית. הוא גדל בסילבר ספרינג שבמרילנד, שם כיהן אביו כמנהל בית ספר וכרב בקהילה היהודית. בהיותו בן 16 שב אלי לבדו לארץ. לאחר החזרה ארצה התגורר אצל קרובי משפחה בקיבוץ חולתה שבעמק החולה. בתקופה זו נקשר מאד לעבודת האדמה, ובעיקר אהב לעבוד בגידול פרחים. (הוא סיפר שפעם חפר בור ונכנס לתוכו, כדי להרגיש מה שעץ מרגיש כששותלים אותו). בהגיעו לגיל גיוס התגייס לצה'ל, ושירת שירות מלא בצנחנים. לאחר מכן למד באותו זמן בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים, אצל הרב צבי יהודה קוק, והתמסר כולו לבירור הדרך ע'י הדבקות במוריו, הרב עודד וולנסקי והרב צבי טאו. הרב אלי הורביץ היה ידוע בדבקותו הנחרצת לארץ ישראל השלמה. הוא סלד מאלימות בקרב יהודים וערבים כאחד, ועשה כל שביכולתו לגשר בין העמים והמחנות, בין היתר במפגשים רבים עם אנשי 'דור שלום'. בשעות הפנאי הירבה הרב אלי, בעל ידי זהב, לעסוק בנגרות.

דינה (דבי), בת עמנואל וולף, נולדה בוושינגטון, ארצות הברית, בא' בניסן תשי'ג (17.03.1953). גדלה בבית לא דתי בסילבר ספרינג, מרילנד, ולמדה בבית ספר יהודי. דינה הגיעה לישראל בהיותה בת 18 כדי ללמוד במכללה, והייתה בת-בית בבית משפחת הורביץ, שאותם הכירה מלימודיה בארצות הברית, בבית הספר שניהל האב משה. בבית זה היא פגשה את הבן אלי. הקשר ביניהם היה חזק ואוהב מהרגע הראשון, והשניים נישאו בי' באב תשל'ג.לאלי ודינה נולדו ארבעה ילדים: בת-שבע, צבי, נחמה ושולמית. המשפחה עברה לקריית ארבע בשנת תשמ'ו, ומאז הרב אלי לימד תורה במקומות רבים, ביניהם ישיבת 'שבי חברון', שהייתה מקום עבודתו העיקרי, מדרשת הרובע שבירושלים העתיקה, מצפה רמון, תל אביב ונצרים. הרבנית דינה לימדה כמחנכת בשנה ג בתוכנית ההוראה במדרשה.
 

הרב אלי והרבנית דינה הותירו בן, שלוש בנות ונכדים. והובאו למנוחות, זה לצד זו, בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
בני המשפחה ספדו להוריהם: 'הרב אלי ודינה ניחנו בתכונת אבות האומה: אהבה בלי גבול לכל אדם. מאות אנשים הצטופפו בצילם, התייעצו איתם בכל נושא. הייתה בהם מסירות בלי גבול לכל אדם עם כל בעייה. ביתם היה פתוח לכולם בכל זמן. הם חיו את חייהם מתוך התורה, וידעו להיפתח מתוך התורה לעולם המוזיקה, המדע והפילוסופיה, אך עיקר אומנותם הייתה אומנות הנפש, עם הרבה הומור...!
האהבה העזה ביניהם הקרינה לכל עבר. עד יומם האחרון הם התנהגו כמו זוג צעיר בירח הדבש, וכך גם ביום שישי, ערב מותם, כשטיילו יחד בגבעת התורמוסים בעמק האלה וטבלו בים של פרחים'.
הרב אלי ודינה היו מחנכים מיוחדים במינם, בעלי כשרון ויצירתיות מחשבתית ומעשית; מחנכים בעלי עומק ואופק, אשר בנו בנפשות כל הפוגש אותם מבט ארוך המחובר אל הנצח, יחד עם רגישות ואכפתיות לפרטי ההווה. יחסם החם, השמח, הכן, הנותן מקום לכל אדם באשר הוא, משך אליהם את כל מי שפגש אותם, אנשים מכל הגוונים ומכל הסוגים.

כמו בחייהם, אשר היו יחד בכל, כך במותם - הרב אלי ודינה הי'ד נרצחו בערב שבת קודש, פרשת פקודי תשס'ג, בביתם, בעיצומה של סעודת שבת.

מידי שנה עורכת מדרשת הרובע יום עיון לזכר הרב אלי ודינה שלימדו בתכנית הוראה,נושא יום העיום קשור בד"כ לנושא שהיה חשוב וקרוב ללבם. ליום העיון